הד גלבוע - עיצוב סאונד ואקוסטיקה

אובססיבי לסאונד

      או: איך הפכתי ממוסיקאי לסאונדמן - ובחזרה

בילדותי, אימי דאגה להשמיע לי המון מוסיקה קלאסית. משגיליתי את הביטלס בסביבות גיל 6, הכתובת כבר הייתה על הקיר, ואחרי שנתיים של שעורי כינור (שלא ממש אהבתי) ועוד 3 שנים במקהלת הילדים המיתולוגית "פעמונים", כבר התחלתי לקנות תקליטים ולנתח ביני לבין עצמי מה בדיוק קורה שם ולמה זה תופס אותי. התחלתי לנגן תופים ובמקביל לצייר, מה שאיפשר לי להתקבל לתיכון "תלמה ילין" ולנגן עם חברים עד שהצבא אילץ אותי לחכות 3 שנים עם התופים. האופציה המיידית הייתה גיטרה, ולימדתי את עצמי תוך רכישת הבנה של תיאוריה בסיסית, אבל מה שסיקרן אותי באמת, בסופו של דבר, זה לא התווים שנוגנו, אלא הרווחים שביניהם - הסאונד הכולל של ההפקה מסביב. אז הלכתי ללמוד סאונד (תוך שהמשכתי לנגן) ומאז אני עובד באולפנים כטכנאי ומפיק. עם השנים, עלתה הדרישה לנגן בעצמי חלק מהתפקידים המוזיקליים ואף לעבד תיזמורים וקולות רקע וכך חזרתי לנגן, לשמחתי.